"צביקה" מחזיר חוב ישן

בבעלותי חנות גדולה של פירות וירקות. יום אחד ראיתי שני ילדים עומדים
בקרבת חנותי ומתלחשים ביניהם זמן רב לבסוף אחד הלך ועזב את השני בוכה.
הבטתי על הילד שמירר בבכי וליבי נצבט בקירבי, עזבתי לרגע את החנות ויצאתי אליו: "הי ילד, למה אתה בוכה?" הוא הסתובב אלי, עיניו היו אדומות ונוצצות מדמעות, שאלתי אותו שוב: " למה אתה בוכה?"
והוא ענה: "ראית אותו? ראית איך הוא לקח לי את הכסף? שנינו מצאנו שטר כסף ובאנו לקנות ממתקים, הוא לקח את השטר והלך".
"אז בשביל כסף אתה בוכה? בוא איתי לחנות שלי".
הגענו לחנות והצבעתי על כסא שישב לידי, הוא מחה את דמעותיו ובנתיים ערכתי חשבון למספר קונים ולאחר שהתפניתי שאלתי אותו כמה שאלות.
התברר לי ששמו צביקה (שם בדוי) והוא גר במרחק מה מהעיר והגיע כדי ללמוד עם חבר. בדרכם מבית הכנסת הם מצאו כסף והתכוונו לקנות בו ממתקים בשוק, אבל חברו לקח את כל הכסף והשאיר אותו לבד.
"מה אבא שלך עושה?" שאלתי, הוא שתק ולא ענה.
"אברך?" שאלתי, הוא ענה בשקט "אבא שלי נפטר....!"
"מתי זה קרה?" שאלתי, "לפני חודש, בתאונה" השיב.
מיד העברתי נושא ואמרתי: "בוא תעזור לי רגע עם הארגזים" הוא התלהב ועשה קצת סדר בחנות. לבסוף הוצאתי מכיסי 20 ₪ ונתתי לו והצעתי לו תשלום עבור העזרה אם יבוא לעזור לי מדי פעם בחנות.
כך הכרתי את צביקה שהגיע אלי כמעט כל יום באישור אימו. סידר ארגזים, הכין שקיות, עזר לאנשים מבוגרים שביקשו ממנו עזרה ועוד כל מיני דברים.
דיברנו המון בדברי תורה, צביקה הלהיב אותי, הוא ידע משניות בע"פ והסביר לי אותם יפה. לפעמים הלקוחות היו רואים אותנו לומדים יחד, וזה משך אותם לקנות אצלי. לפעמים הוא מכר במקומי, כשנעדרתי מהחנות לתפילת מנחה, הוא למד לערוך חשבון. עקבתי אחריו וראיתי כיצד הוא נזהר לשקול את הירקות ולא לטעות, הלקוחות ממש אהבו אותו, גם אני נקשרתי אליו.
אולם מאז בואו של צביקה גיליתי דבר מוזר: ככל בעל חנות הסופר את הכסף בסיומו של יום הייתי בודק האם הסכום שנרשם בפתקית תואם לסכום שנמצא בקופה, עד שצביקה הגיע התאום היה מדוייק. אולם מאז שהגיע לחנותי שמתי לב שנמצא בקופה הפרש חיובי. הייתי צריך לברר מהיכן נוספו שקלים לקופה?
בימים הראשונים לבואו לא יחסתי לכך חשיבות כי תליתי את זה בטעות אבל בבדיקות שערכתי בימים הבאים התחלתי לשים לב שיש יותר כסף בקופה, ספרתי שקל לשקל, כל פעם היה זה סכום אחר. ומה גיליתי? הסכום שנשאר לי עודף בקופה היה בדיוק הסכום שנתתי לצביקה בתור שכר על עבודתו.
הייתי המום ותמהתי, האם הכסף שאני מעביר לצביקה חוזר אלי שוב לקופה? למה הוא עשה כך? לא ידעתי את הסיבה אך עקבתי אחריו עד שיום אחד ראיתי במו עיני איך הוא מחזיר בחשאי את הכסף לקופה. "מה זה?" שאלתי אותו. צביקה הסמיק. "לא כלום", אמר.
לקחתי אותו לצד ואמרתי לו: "תבין ילד, אין לך מושג כמה אני פגוע ממך, אני נותן לך כסף, ואתה מחזיר לי? אל תכחיש, למה אתה עושה את זה? זה כסף שלך, מגיע לך, הרי עבדת. וחוץ מזה, אני נותן לך את זה מכל הלב". וצביקה במקום לענות פרץ בבכי מעורר רחמים.
מי שראה אותנו חשב שאני מרביץ לו, לקוח אחד צעק לי מפתח החנות: "הי! למה הוא בוכה? הרבצת לו? מסכן, תרחם עליו!"
נעלתי זמנית את החנות וחזרתי לצביקה שנרגע בנתיים, "החזרתי לך כסף לקופה, כי... לקחתי לך צ'יק במקום...! "מה??" אמרתי נדהם.
צביקה שלף מכיסו צ'יק שרשום בו סכום 459 ₪. הצ'יק היה ישן והיה עליו חותמת מהבנק שהוא חזר, היו לי בקופה עשרות צ'קים ישנים שחזרו אותם הייתי מפקיד בידי עו"ד שיפעל ע"פ החוק להשיב לי את הכסף.
צביקה שחלק מעבודתו היה לסדר לי את הקופה ראה את הצ'יק שהיה רשום עליו 459 ₪ וכבר למד לזהות שזהו צ'יק שחזר. מה עשה? לקח את הצ'יק לעצמו וכדי שלא יהיה גזל היה מחזיר לקופה את הכסף שהרוויח מעבודתו אצלי.
"אבל למה, למה לקחת צ'יק והחזרת לי כסף?" שאלתי מופתע.
צביקה הראה לי ביד את הצ'יק שלקח ממני ואמר: "תראה מי רשום בצ'יק! זה אבא שלי שנפטר, אני מחזיר לך את החוב במקומו".