מצוות החתונה

חתונה הוא תקון הברית
חתונה הוא תקון הברית, כי כל הנשואין של ישראל על-פי דת תורתנו הקדושה, כולם הם בבחינת תקון הברית.על-ידי פגם הברית קשה להאדם למצא זווגו. ואפילו אם ימצא את זווגו תהיה לו מנגדת. ולא תהיה נוטה אחר רצונו. ועל-ידי כונת אלול חלק ראשון סימן ו מתקנים פגם הברית ועל-ידי-זה יזכה למצא את זווגו ותהיה נוטה אחר רצונו. מוהר''ן ח''ב פז

הנושא אשה מוחלין לו כל עונותיו

שמחת חתן וכלה הם בחינת חמשה קולות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ואלו החמשה קולות הם בחינת החמשה קולות של יום-הכפורים, המבאר בכוונות יום-כפור וכו', והם כלולים מעשרה מיני נגינה, שזהו בחינת הכלי-זמר של חתונה כנ"ל. כי גם החתונה הוא בבחינת יום- כפור, כי הנושא אשה מוחלין לו כל עונותיו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ובשביל זה מתענין ביום החופה, כי היא בחינת יום-כפור, כי צריכין לעורר כל העשרה מיני נגינה, שהוא עיקר בחינת זווג של מצוה, בחינת תקון הברית

עיקר החתונה הוא בשביל הולדה...

עיקר החתונה הוא בשביל הולדה, בשביל שיתרבו בני-ישראל. ועיקר הכונה בשביל לגלות מלכותו יתברך בעולם, שעיקרה על-ידי רבוי עם בני- ישראל, בבחינת "ברב-עם הדרת מלך", כי אין מלך בלא עם.
וזה עיקר מצות הנשואין, כדי לפרות ולרבות בשביל קיום העולם, כדי שיתגלה אמונתו ומלכותו יתברך על-ידי רבוי בני-אדם שבכל דור ודור. שימשיכו האמונה מדור לדור. כמו שכתוב (תהלים ק): "ועד דר ודר אמונתו", וכתיב (שם קיט): "לדר ודר אמונתך, כוננת ארץ ותעמד", שעיקר בריאת וקיום העולם, שכונן ארץ ותעמד, הוא בשביל "לדר ודר אמונתך",
ועוד,עיקר החתונה הוא בשביל זכרון בעלמא דאתי, כי צריכין להשאיר בנים אחריו, שיהיה נשאר זכרו לדורות עולם. והעיקר הוא בשביל זכרון עולם הבא, שזה עיקר תכלית העולם, ובשביל זה לבד רוצה השם יתברך בקיום העולם, כדי שיזכרו אותו יתברך לנצח, כמו שכתוב (תהלים קלה): "ה' זכרך לדר ודר", כי עיקר זכרון עולם הבא הוא לזכור בו יתברך, כי זה עיקר שעשוע עולם הבא, שכולם ידעו אותו. והאדם נברא בזה העולם רק בשביל זה, ורק בשביל זה הוא מחוייב להשאיר בנים אחריו, כדי שיזכרו אותו יתברך לנצח, בבחינת "וזה זכרי לדר דר" (שמות ג).
אפילו מי שהוא קדוש, אינו רשאי להפריש עצמו לבלי לשא אשה כלל
איש ואשה הם בחינת דרי מעלה ודרי מטה. וכשמתחברים יחד בקדשה ובטהרה, על-ידי-זה מתחברים עולמות עליונים ותחתונים, דרי-מעלה עם דרי-מטה, ועל-ידי-זה נולד ונתגלה הדעת האמתי של כלליות השגת בן ותלמיד, שהם בחינת דרי-מעלה ודרי- מטה, בחינת הלמוד של 'מלא כל הארץ כבודו', שהוא הלמוד של דרי- מטה, והלמוד של 'איה מקום כבודו', שהוא בחינת השגת דרי-מעלה. ועל-כן אפילו מי שהוא קדוש גדול, אינו רשאי להפריש עצמו לגמרי לבלי לשא אשה כלל, רק צריך לקים מצות פריה ורביה, כי אין זה תכלית השלמות להיות רק למעלה ולא למטה, כי עיקר השלמות של הצדיק האמתי הוא רק שיהיה למעלה ולמטה, שיוכל להאיר בדרי- מעלה ובדרי-מטה. וכל מה שהצדיק גבוה וקדוש יותר ויותר, כמו-כן הוא צריך להאיר גם למטה ביותר, כדי שיקשר גם כל התחתונים שהם בחינת שוכני עפר ממש, לקרבם כולם אליו יתברך.

מדוע צריך לקדש את האישה בכסף?

אשה יראת ה' היא בחינת אמונה. ומחמת שעיקר שלמות קנין האמונה הוא בכסף מלא, שזה בחינת מה שכל המצות ששלמותם הוא רק על-ידי אמונה, עיקר השלמות הוא כשמפזרין עליהם ממון הרבה, וכמבאר בזהר הקדוש. וזה בחינת: האשה נקנית בכסף, מחמת שהכסף, שהוא העשירות, נמשך בשרשו שמשם שרש האשה, שהעשירות הוא בחינה אחת עם האשה וכו', על-כן האשה מתקדשת בכסף.

מדוע השרוי בלא אשה, שרוי בלא שמחה?

עיקר שלמות קדושת השמחה של מצוה הוא, כשמהפכין היגון ואנחה לשמחה, בבחינת "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה", וידוע שעיקר אחיזת העצבות והיגון היא סטרא דנוקבא, שהוא סטרא דדינא קשיא. ועיקר השמחה והחדוה הוא בבחינת סטרא דדכורא. ועל-ידי קדושת היחוד וזווג של מצוה, נמתק ונתבטל בחינת היגון ואנחה, שהוא תוקפא דדינא הנאחז בהאשה, ונתהפך לשמחה, שזה עיקר בחינת קדשת הזווג, קדשת הברית כנ"ל. ועל-כן אמרו חז"ל: השרוי בלא אשה, שרוי בלא שמחה, כי אין שלמות להשמחה, שהוא בחינת סטרא דדכורא, כי אם כשמהפך גם היגון ואנחה הנאחז בבחינת סטרא דנקבא לשמחה.

מצוה גדולה לשמח חתן וכלה,וצריך גם תזמורת

...שלכאורה הוא פליאה גדולה: מה זה שמחה, שזה נושא זאת? כי בודאי כפשוטו אין ראוי לשמח על ענין זה. אך באמת עיקר שמחת החתונה הוא שמחת ישראל, שהוא מחמת שאנו יודעין ומאמינים שענין הזווג בשרשו הוא גבוה מאד כידוע, ויהיה נולד מזה בני-ישראל שיקדשו שמו יתברך, עד שיצאו גם כמה צדיקים גדולים כנ"ל, עד שיבוא משיח מדורותינו שהוא יתקן הכל, וזה עיקר שמחתנו . ועוד מצוה לשמח חתן וכלה, כי על-ידי שמחה זוכין לעזות דקדשה, בחינת "כי חדות ה' היא מעזכם" (נחמיה ח).להגביר העזות דקדשה על העזות דסטרא-אחרא, כדי שיזכו על-ידי-זה להמשיך האמונה הקדושה, שבשביל זה עיקר מצות הנשואין כנ"ל.
וזה בחינת הכלי-זמר שמנגנין על החתונה, כי זה עיקר כח הנגון דקדשה, לשמח את האדם בתקף הדאגה והעצבות שלו, כי כל מיני נגינה דקדשה נמשכין מבחינת עשרה מיני נגינה, שיש להם זה הכח לחטף היגון ואנחה ולהפכם לשמחה, שזה עיקר שלמות השמחה. ועיקר עליית הקדושה מהקליפות הוא על-ידי שמחה על-כן נוהגין לחיוב גדול בין ישראל הקדושים שיהיה כלי זמר על החתונה, לשמח על ידם חתן וכלה.

מדוע אסור לישראל להתחתן בעכו"ם?

העכו"ם הם בחינת יגון ואנחה, כי הם כרוכים רק אחר העולם הזה שהוא מלא יגון ואנחה, כעס ומכאובות. ועל-כן אסור לישראל להתחתן בעכו"ם, כי אין כח להמתיק היגון ואנחה של העכו"ם. אבל בת עכו"ם הוא עצם היגון ואנחה, ועל-כן אסור להתחתן בהם, כי אין לנו כח להפכם אל הקדשה לבחינת שמחה, אדרבא יתגבר להתאחז גם בו תוקף היגון ואנחה, שהוא תוקף הסטרא-אחרא, ותעקרו משני עולמות, חס ושלום, וירד ביגון שאולה.
ועל-כן אפילו שלמה המלך עליו השלום, התחרט אחר-כך, כי הוא סבר שלגודל חכמתו ועוצם קדשתו יש לו כח לשא נשים נכריות רבות ולהמתיק עצם היגון ואנחה הנאחז בהם ולהפכו לשמחה, שעל-ידי-זה היה נעשה תקון גדול לפי דעתו, כי כל מה שהיגון ואנחה שהוא כח הסטרא-אחרא גדול ביותר, אזי כשזוכין להכניעו ולהפכו לשמחה, לבחינת קדשת הברית, אזי נתגדל השמחה והקדשה ונשלמת ביותר, והוא סבר שיש לו כח גדול כזה ועל-כן נשא נשים נכריות רבות כי היה בטוח על כחו וקדשתו, ואחר-כך התחרט על זה מאד, כי אין כח לשום חכם וקדוש בעולם לשנות שום דבר קל מתורת משה, חס ושלום, אפילו אם יהיה חכם גדול וקדוש כשלמה.

באדיבות הרב יחיאל בוסי שליט"א ראש כולל ברסלב "חסדי ציון"
כל הזכויות שמורות©