הלכות חול המועד

א. לבוש ומאכל:  ימי חול המועד נקראים מועד וחייבים בהם בשמחה, ומצווה לשמוח 
    בבשר [בקר ואם אי אפשר אז בעוף] ויין, ולשמח הנשים בבגדים נאים ותכשיטים (שו"ע תקכט ס"ב ובבאה"ל) וחייב לכבדם במאכל ובמשתה ואינו מחוייב באכילת לחם (שו"ע קפח ס"ז). מ"מ לכתחילה מצווה לקבוע סעודה של פת בלילה וביום (משנ"ב ס"ק א) ויש לכבדו בכסות נקיה וטוב בבגדי שבת (תורה לשמה סי' קמ). ונוהגים לכסות השולחן במפה כמו
ביו"ט (חה"כ פ"א ס"כא).
ב. תפילות: בתפילות ובברכת המזון אומרים "יעלה ויבא". אם שכח לומר:
* בתפילת 18 חוזר [אם נזכר כשאמר בא"י יסיים למדני חוקיך ויחזור ל"יעלה ויבוא", ואם נזכר קודם שהתחיל "מודים" יאמר שם "יעלה ויבא", ובסיום יחזור ל"מודים". ואם כבר התחיל "מודים" אם נזכר קודם שהגיע ל"עושה שלום" יחזור לרצה ואם כבר הגיע ל"עושה שלום" חוזר לראש התפילה, וזה בין בערבית בשחרית ובמנחה] (שו"ע סי' תצ).
* בברכת המזון כל עוד לא אמר "ברוך אתה ה'" חוזר, ואם אמר אינו חוזר (שו"ע שם כה"ח שם).
ג. לימוד תורה: יש להוסיף בלימוד תורה בימים אלו. שכוונת השם יתברך בנתינת המועדות
   כדי להדבק באהבתו וביראתו ולעסוק בתורתו התמימה (חה"כ פ"א ס"כז).
ד. מלאכות: חול המועד אסור במקצת המלאכות ומותר במקצתם (שו"ע תקל ס"א).
     כל המלאכות שאסור לעשותם בחוה"מ אסור לעשותם אפילו ע"י גוי. (שו"ע תקמג ס"א) אבל לצורך מצוה מותר לומר לגוי אפילו למעשה אומן (משנ"ב ס"ק א').
ה. כל מלאכה שהיא אסורה מהתורה כגון: מלאכות יו"ט, אסור לעשותה בחול המועד [חוץ
    מהוצאה מרשות לרשות, מוקצה, תחומים, הבערה וכיבוי, נגינה, שביתת בהמתו שמותרים אפילו אינם לצורך חוה"מ] אבל לצורך "דבר האבד", לצורך המועד, צרכי רבים, צרכי מצווה, ע"י פועל עני שאין לו מה לאכול – מותר (לפי הפירוט הבא) (חה"כ פ"ב ס"ח).
*כל מקום שכתוב "מעשה אומן" – הכוונה מעשה איש מקצוע, ושכתוב "מעשה הדיוט" – הכוונה לפעולה שכל אדם יכול לעשותה ולא צריך איש מקצוע לכך.
דוגמאות:  (ש"מ – שערי מועד, חה"כ – חול המועד כהלכתו, ילקו"י – ילקוט יוסף).
גיהוץ
* מותר לגהץ לצורך לבישה במועד, שהוא מעשה הדיוט, דהיינו להחליק קמטים או לחדד קפלים הקיימים (אבל לעשות קפלים חדשים אסור!) (ש"מ פ"ה ס"ט).
גינה
* מותר להשקות פרחים או שאר פרחי נוי שלא ימותו (ש"מ פ"י ס"ד) אבל אסור לעשות כיסוח וגיזום לנוי (שו"ע סי' תקלז ס"יא חה"כ פ"יא ס"יח).
* אסור לקטוף עלה, פרחים או פרי שלא לצורך כגון לשם תענוג ומשחק (ש"מ ס"ו ס"ח) אבל לצורך המועד מותר (ש"מ פ"ו ס"ד).
הכנת אוכל
* מותר לעשות כל דבר מאכל לצורך המועד ואפילו כשיש טרחה כגון:
לדוך (לטחון) תבלין (שו"ע סי' תקלג) ודבר שיהיה מוכן רק אחר המועד אסור כגון: חמוצים, ואם חושש שירקיבו זה דבר האבד ומותר (שו"ע ס"ג).
* מותר לצוד דגים לצורך המועד (שו"ע סי' תקלג ס"ד) ואפילו יותר מצורך מועד שאפשר שיאכל מהם במועד (חזו"ע יו"ט ס"כא). אבל לשם תענוג אסור משום צידה (ש"מ ס"ז ס"י).
* אם נתרוקן אחד ממיכלי הגז, אסור לו להזמין אחר במקומו שיביאו לו בחוה"מ, אם יש לו מיכל שני שיספיק לו לצורך המועד (ש"מ ס"יג ס"יז).
הליכה לעבודה
* הפרטים הם רבים ויש לשאול רב על כל מקרה לגופו (חה"כ).
כיבוס
* אסור לכבס בגדי גדולים (שו"ע תקלד ס"א) ואפילו לצורך המועד [והטעם כדי שיכבס לפני החג ולא יכנס למועד כשהוא מנוול] (משנ"ב ס"ק א) (ואפילו אם המכונה בין כה כבר מכבסת בגדי קטנים! ואפילו להשרות במים אסור) (חה"כ פ"ה ס"יח, ג).
* לבנים (בגדים תחתונים) וגרבים ומגבות אם נגמרו לו ורגיל להחליף כל יום מותר לכבס את הנצרך לו למועד (חזו"ע עמ' קצח).
* ובגד שאם לא יכבסוהו עכשיו יתייבש הלכלוך ולא ירד – מותר לכבסו (ש"מ ח"ב ס"ה
ס"יא) וכתם בלבד – מותר לנקותו בחומרי ניקוי (חזו"ע עמ' קצח).
* מותר לכבס בגדי תינוקות (עד גיל 3) כרגיל (שו"ע שם ק, ילקו"י סי' תקלד ס"ד).
* בגדי ילדים קטנים מותר לכבס את הנצרך לשימוש עכשיו, אם מכבס במכונת כביסה מותר לכבס בגדי קטנים אפילו הרבה בבת אחת כל שהם לצורך המועד.
* מותר להבריש בגדיו כדי להסיר את האבק (חזו"ע שם).
כתיבה הקדמה: כתב מעשה הדיוט – אותיות כתב רגילות (שאינן מרובעות) ובתנאי שאינן נכתבות בצורה נאה במיוחד (גרפיקה) וכן אותיות מרובעות אם נכתבות ברישול ללא תשומת לב לצורתם. וכן ספרות (מספרים). וכן חותמת. כתב מעשה אומן – אותיות עבריות מרובעות (כתב אשורי) ודוקא כשנכתב בכתב נאה וכן כתיבה גרפית (שאינה נכתבת ע"י כל אדם כפי המזדמן לו) וכן באותיות לועזיות יש להחמיר כדין מרובעות.
* כל מקום שמותר לכתוב מעשה אומן אם אינו גורם הפסד כל שהוא יש לכתחילה לכתוב מעשה הדיוט (חה"כ פ"ו ס"א-ו שם פ"כח).
* מותר לכתוב לצורך המועד כתב מעשה הדיוט. אסור להדפיס ספרים.
* מותר לכתוב לצורך הרבים (כג' לכתוב צ'ק לצורך ציבור) אף כתב מעשה אומן.
* וכן מותר לכתוב לצורך מצוה (כג' צ'ק לצדקה/גבאי הרושם נדבות/לתת קבלות מ"מ לתת קבלה כשמכירו וימצאו בנקל לאחר המועד, לאחר המועד יכתוב ויתן לו) (חה"כ פ"ו).
* מותר להשתמש בשירותי בנק אוטומטיים אע"פ שהם כותבים (ולהוציא תדפיס רק אם נחוץ למניעת הפסד כגון מצב חשבון וכו') (חה"ת ס"צו) מותר לכתוב בקרם של עוגה.
* מותר לכתוב חוזה שכירות שנחשב דבר האבד (ילקו"י ה/תקנא).
* ציור דינו שווה לכתיבה (שיש להבחין בין ציור אומנותי (מעשה אומן) לציור סתמי (מעשי הדיוט) ולגבי ילדים המציירים וצובעים אין למונעם (חה"כ ספ"ד). אבל אין לתת להם בידים אם הגיעו לגיל חינוך (ש"מ פ"יט ס"י) (צורך המועד כגון: ציורים לסוכה מותר).
* מותר לכתוב אגרת שלומים או חידושי תורה בחוה"מ וכן לכתוב חשבונותיו ולחשב הוצאותיו (שו"ע תקמה ס"ה, ד) אף במכונת כתיבה [דחשיב מעשה הדיוט], ויש להקל בזה גם לכתוב במחשב ואף להדפיס במדפסת (יבי"א ח"ח סי' מח, ק. ילקו"י / תרנא).
* ומותר להקליט, מותר לצלם מסמך או תמונה או רנטגן (ופיתוח תמונות המצלמה רק אם צריך למועד) כשאינו יכול לצלמם אחר המועד.
* מותר להשתמש במחשב כיס אף שלא לצורך המועד (הכתב אינו מתקיים) (ש"מ פ"יט ס"ט). וכן מותר לשלם חשבונות כגון חשמל, מים שהגיע זמנם אף אם יצטרך לכתוב, או שאר מלאכות משום שזה דבר האבד, וכל זה כשלא כיון מלאכתו למועד (ש"מ פ"יב ס"ג) וכנ"ל אם צריך להפקיד כסף בבנק משום חובותיו (שם).
* המקשקש על דף לשם הנאה וכן הכותב סתם בלי שום צורך אסור (ש"מ פ"ט ס"ב).
* קריעת נייר שלא לצורך אסורה (ש"מ פ"ז ס"א בח"ב).
מכונית ž מותר לנסוע לכל חפצו וכל מטרה שהיא (אף לטיול (שו"ע ס' תקלו ס"א)) (חה"כ פ"ז ס"סט-ע). ומותר לנקות המכונית ולייפותה כשאין טרחה יתירה (ילקו"י ה/תקז).
* מותר להחליף גלגל ולתקן פנצ'ר (אף של הגלגל הרזרבי) ואם אפשר יעשה ע"י גוי (חה"כ פ"ז ס"עז, ש"מ פ"ח ס"ח וב-ח"ב). žמותר לחלץ מכונית שנתקעה בדרך (וכן להזמין חילוץ) אף שיצטרך תיקון אומן שאם ישאירנה שם יגרם לו הפסד כספי [כגון: שהמכונית תגנב, או בהשארתה עד אחר המועד תגרום להוצאות כספיות מיותרות וכדו'] (חה"כ פ"ז ס"עו).
מעבר דירה אין לעבור דירה בחוה"מ (העברת כל החפצים) (שו"ע סי' תקלה ס"א) מ"מ בדבר האבד מותר (ברמ"א שם) כגון הסתיימה תקופת השכירות וחייב לפנות הדירה
מותר. ויש מיתירים אם עובר מדירת שכירות לדירת קבע אפילו שלא  כדבר האבד (שו"ע סי' תקלה ס"ב משנ"ב שם חזו"ע יו"ט קצה ס"כט).
ניקוי דירה וכלים
* מותר לעשות כל ניקוי שגרתי בבית ואפילו בעזרת שואב אבק,
אבל נקיון יסודי תקופתי לא (חה"כ פ"ה ס"מ, מב) ומותר להבריק כלי כסף לצורך המועד, ומותר לרחוץ כלים, ואפילו שלא לצורך המועד (ס"לט) ומותר לשטוף הבית (ילקו"י ה/תקיז).
צביעה
* מותר לאישה להתאפר כדרכה (שו"ע סי' תקמו ס"ה).
* לסייד או לצבוע הדירה במועד אסור (ש"מ ח"ב פ"יד ס"א). [ציור – ראה בכתיבה].
* מותר לצחצח נעליו במשחת נעלים לצורך המועד (שו"ת יבי"א ח"א ס"לב).
תיקונים ž מותר לתקן מכשירים של אוכל (כג' מקרר, מיקסר, תנור) ואפילו בתיקון אומן אם צריך (ש"מ פ"יד ס"ג ובח"ב ס"טז) וה"ה לתיקון מערכת חשמל או האינסטלציה (חה"כ) ומותר לתקן תיקון הדיוט בלבד במכונת כביסה, [לצורך כביסת הדברים המותרים
במועד] (חה"כ פ"ה ס"מט) או בטייפ [או שאר כלי נגינה] (שם פ"ז ס"א, יבי"א ד/מו).
* מזגן ומאוורר – כשמזג האוויר חם מאוד כך שיש צורך דחוף לתקנם, אם התיקון הוא מעשה הדיוט מותר. וכשיש צורך בתיקון מעשה אומן יש לכתחילה לעשותו ע"י גוי, וכשאי אפשר מותר ע"י אומן יהודי אך יזהר שלא לבא לזילזול במועד (חה"כ פ"ז ס"מו) מכשיר טלפון – מותר לתקנו (ס"עא). ž שעון של אישה מותר לתקנו אבל לא שעון של איש (ש"מ פ"ד ס"ה).
* מכונית ואופנים מותר לתקנם רק מעשה הדיוט ולא מעשה אומן כשצריך להם למועד, אבל אוטובוס ומוניות ומשאיות של מזון מותר אפילו ע"י אומן משום שזה צרכי רבים (אבל לצורך טיול בלבד אסור!) (ש"מ פ"ח ס"ב).
* משקפי ראיה שנשברו בחול המועד מותר לתקן אפילו באומנות (חזו"ע עמ' קצה ס"כח).
תיקון מלבושים אסור לתקן מלבושיו ונעליו הקרועים בחוה"מ מעשה אומן (שו"ע סי' תקמא ס"ד) (ולכן אסור למסור בגדים לתופרת לתיקון, וכן אסור למסור נעלים שנקרעו לסנדלר לתיקון). אבל מעשה הדיוט (כשצריך ללבוש למועד!) מותר (שו"ע ס"ה).
* מותר לו לתפור בגדיו שנקרעו (שו"ע שם) מ"מ ראוי לתפור בשינוי היינו תפירות רחבות ולא מכוונות והטעם מאחר שמעשה תפירה של כולם כמעשה אומן (שכ"ח פ"ח ס"עה, שינוי מועיל – שם בהרמ"א).
  * אסור למסור נעלים לסנדלר לתיקון מ"מ במקום האבד כגון שנקרעו נעליו הרבה ואם ימשיך ללכת כך יקרעו עוד יותר ואין לו אחרות מותר. ומותר לקנות נעלים חדשות בחוה"מ (ילקו"י ה/תקיח).
תספורת והגיינה
* אין להתגלח ואין להסתפר (שו"ע תקלא, ס"ב ומשנ"ב ס"ק ג) ואפילו אבי הבן והסנדק [אע"פ שמתירים לאבי הבן והסנדק להסתפר בספירת העומר אעפ"כ בחול המועד אסור] (חזו"ע עמ' קצ ס"כג). מ"מ מותר לכולם לגזוז שפם (שו"ע ס"ח) אפילו שאינו מפריע לאכילה (משנ"ב שם)
* ומותר לרחוץ ולסרק השיער אע"פ שמשיר בזה שיער (הרמ"א ס"ח) * ואישה דינה כאיש לענין תספורת שאסור (משנ"ב סי' תקמו ס"ק טז) מ"מ לצורך טהרה מותר וכן להוריד שיער הראש הבולט מהמטפחת ומהוה איסור (ש"מ פ"ב ס"ב) וכן להוריד שערות ליופי (שו"ע סי' תקמו ס"ה) אפילו כרוך בכאב (חה"כ פ"ג ס"לג).
* ולקטן מותר להסתפר (שו"ע תקלא ס"ו). י"א דווקא כשמצטער בזה וי"א שבכל אופן מותר מאחר שאינו בר מצוה (כה"ת ס"ק כה-כו, ילקו"י שם)
* ומותר לכולם לגזוז צפרנים (שו"ע תקלב ס"א).