*... פעם אחת אמר לי רבנו זכרונו לברכה שהיום נראה לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה ואחר כך תרועה ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה. וזה בחינת תאוות רשעים תואבד )תהלים קיב, י.(, ראשי תבות תר"ת, ויחפרו ויואבדו )שם פג, יח.(.
* ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אובד לפעמים. וזה בחינת יש צדיק אובד בצדקו )קוהלת ז , טו.(. ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא ואזי כשעושה תשובה שלמה על אותו הפגם הדק שיש לו מאותו החטא אזי אחר כך חוזר ומוצא אבדות נוראות וכשמוצא נעשה שמחה ורעש גדול. ואמר אז שקשה מאד מאד להיות מקבל וכפי הנראה הוא שמקבל מזיק ופוגם בעניין האבדות שעל ידי זה באין אבדות כך נראה לי מדבריו והדברים סתומים ונפלאים ונוראים מאד. ועין מזה בספר לקוטי תנינא )בסימן פ"ח( מעניין הכוונות אלול שמסגל לפגם הברית ומעניין הפרות שלא נתבשלו כי הכל אחד עם הנזכר לעיל. כך שמעתי בפרוש מפיו הקדוש ואין אתנו יודע עד מה.