אולי גם קראתי קצת תהילים,

או פרשת השבוע.

לא ביג דיל.

לא איזה עבודה של צדיק.

סתם.

זה לא שהעולם ישתנה בזכותי,

בטח לא עם כל חבילת העבירות והנפילות שיש לי.

בינינו, עם כל הקליפות שיש עלי,

כנראה ששום דבר מהעבודה שלי גם ככה לא עולה למעלה.”

___________________________________________

תסתכלו רגע על הבית שבו אתם גרים,

על השכונה שלכם, על היישוב, או העיר.

כמה אנשים נדרשו כדי לבנות את כל זה?

כמה ריבי רבבות של פעולות אנושיות קטנות,

הצטברו כדי להקים את זה?

לייצר את הלבנים שבנו את הבתים,

להעמיס אותם על משאיות, להביא אותם לאתר הבניה,

להרים כל לבנה ולהניח אותה במקומה,

להזיז מכונות ומנופים,

לסלול כבישים, לצבוע מעברי חציה ולהציב שלטים…

ומה עם הכלים והרהיטים שיש בתוך הבתים

והבגדים שהאנשים בהם לובשים…..

מילארדי מיליארדים של רגעים קטנים,

של תנועות קטנות, שבפני עצמן, רובן לא השיגו שום תכלית,

רק היו חלק מהדרך אליה.

ואם כך המצב הוא בגשמיות,

הרי ברוחניות קל וחומר.

אם נדרש כזה מאמץ, כדי לבנות סתם איזה בניין,

מה נדרש כדי לבנות בית מקדש? כדי לתקן עולם?

אם כל העולם היה מלא רק באדריכלים, מהנדסים

ומנהלי עבודה, שום דבר לא היה נבנה.

מי שעושה את העבודה בפועל,

מי שמקים באמת את העיר, הם הפועלים.

ויותר ויותר מזה,

כי כל פעולה שאנחנו עושים ברוחניות,

היא פעולה ייחודית לחלוטין.

את הברכה שאני מברך על כוס המים שאני שותה,

במקום בו אני נמצא, אף אדם אחר בעולם לא יכול לברך.

כל לבנה בבית המקדש, היא יחודית ואין דומה לה

ויש שם קירות שלמים שרק אני יכול לבנות.

יצר הרע בא ומספר לי שהכל סתם, שאין משמעות לעבודה שלי,

שאף אחד לא סופר אותי ואת התפילות שלי.

אבל התורה והצדיקים מספרים לנו את האמת לאמיתה:

“וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:” (במדבר א’ א’-ב’).

במדבר סיני באוהל מועד – זה המקום.

באחד לחודש וכו’- זה הזמן

כל עדת בני ישראל – זה אנחנו.

ללמדנו שיש משמעות יחודית לכל פעולה שנעשית ברוחניות,

ע”פ הזמן, המקום והנפש הפועלת.

הרי השי”ת לא צריך מפקד אוכלוסין, כדי לדעת כמה אנחנו,

אלא סופר ומונה אותנו כמו אוצרו הטוב, כדי ללמד אותנו,

כמה כל אחד ואחת מאיתנו חשובים ויחודיים.

כמה כל פעולה שאנחנו עושים, כל סור מרע ועשה טוב,

קטנים ככל שיהיו בעינינו, הם יקרים, חשובים וחסרי תחליף.

לכן ה’ אומר לצדיקים: “שאו את ראש כל עדת בני ישראל” –

עזרו להם להרים ראש, הראו להם כמה כל תנועה שלהם חשובה,

יקרה ומשמעותית.

אם הבעל דבר שואל אותי “מי סופר אותך בכלל?”

אני יכול לומר לו בוודאות: “הקב”ה סופר אותי”.

אני רק צריך לשאות את עצמי מדי פעם:

“האם אני מסכים להיות פועל של הקב”ה?

“האם אני מסכים להיות זה שלוקח לבנה אחת,

סוחב אותה בכבדות למקומה, לפעמים גם נופל בדרך

ואז מניח אותה במקומה וחוזר לקחת את הלבנה הבאה?”

היצר הרע מנסה לשכנע אותי, שאם אני לא זה שתכנן את הבניין,

או לפחות איזה מנהל עבודה, אז אין משמעות למה שאני עושה,

אבל הצדיק אומר לנו:

“מַה לָּכֶם לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת

אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כִּי אִם לָתֵת אֲבָנִים וָסִיד וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים” (חיי מוהר”ן רצ”ג)

שבת שלום!

להצטרפות לחיזוק השבועי במייל https://azamra.vp4.me/news

לקבלת חיזוקים, עדכונים ושיעורים חדשים בוואצאפ: https://chat.whatsapp.com/Gh8vkRQ2PR9HZftLJ81O9A